גילה פונה לפסיכולוגית ומספרת לה: בעלי ואני גרים באותה דירה כבר 30 שנים. אחרי שהילדים התחתנו ועזבו את הבית, החלטנו אותו: , לקנות מטבח חדש ו חלק מהרהיטים. אבל אז התחיל ויכוח ביני לבין בעלי. הוא לא מסכים שום דבר: הוא שומר בגדים ישנים, מחברות וספרים מבית הספר, ואפילו מכשירי חשמל מקולקלים. הארונות בבית מלאים, ויש קופסאות בכל מקום. אני כועסת מאוד על בעלי.
הפסיכולוגית עונה: זאת בעיה ידועה ומוכרת. כמעט בכל בית לאחד מבני המשפחה קשה לזרוק דברים, ולאחר קל יותר לזרוק. מצד אחד חייבים לזרוק חפצים (דברים), כי אי אפשר הכול. מצד שני, יכול להיות קשר רגשי לחפצים מסוימים. לכן בני המשפחה חייבים להגיע להסכמה.
רצוי את הבית ואת הארונות בדרך יעילה. כדאי שֶלְכוֹל אחד מבני הבית יהיה ארון משלו, ואם הילדים כבר עזבו את הבית, אפשר את חדר-הילדים לחדר-ארונות. חשוב חוקים וכללים מתי זורקים, לדוגמה: את הבגדים שלא היו בשימוש שנתיים או מכשירים מקולקלים שלא מתקנים אותם כדאי , וכך יהיה מקום לדברים חדשים. נוסף על כך, אם קשה מחפצים ומבגדים, אפשר אותם לאנשים קרובים שישמחו בהם. פעמים רבות דברים שבעינינו נראים ישנים ולא מתאימים, יכולים להיות שימושיים ו אחרים.