איסר הלפרין נולד בבֵּילוֹרוּס בשנת 1912. בגיל 18 הוא עלה לארץ, והחליט את שם-המשפחה שלו לשם : "הראל".
איסר היה עוד לפני קום המדינה (לפני 1948) ואחר כך היה איש במשך הרבה שנים: הוא היה ראש (מְנַהֵל) "המוֹסָד" והשב"כ (אירגונים שדואגים לביטחון של ישראל). בישראל זוכרים אותו בגלל מפורסמת מאוד של ה"מוסד": הראל ואנשי ה"מוסד" חיפשו במשך הרבה שנים את הנָאצִי, אדולף אייכמן. סוף-סוף, בשנת 1960 הם מצאו אותו בארגנטינה. זה היה רגע בהיסטוריה של מדינת ישראל. אייכמן חזר מהעבודה, ירד מהאוטובוס והתחיל ללכת ברגל לבית שלו ברחוב גריבלדי. אנשי המוסד "חיכו" לו, הכניסו אותו למכונית, והביאו אותו לישראל.
על חלק מהפעולות של איסר הראל ב"מוסד" ובשב"כ אסור עדיין לספר, כי הן .
בשנת 1965 היה איסר הראל עוזר לענייני ביטחון, ואחר-כך חבר-כנסת. הוא כתב גם על פעולות "המוסד". הספר ביותר שלו הוא: "הבית ברחוב גריבלדי".
איסר הראל מת ביום ט"ז אדר א' תשס"ג (18/02/2003) בגיל 91.
(עפ"י עיתון "מעריב" - 19/02/03)