ב"מרכז הנוער" בתל-אביב, לא מֵהים מתקיימת פעילות מיוחדת. לומדים שם ילדים ונערים בגיל 12 - 16 שלא לומדים בבית-ספר ולא עובדים. הם ועוסקים במקצועות שקשורים לַיָם: שחייה, שייט, גלישת גלים, ועוד. השתתפות הנערים בפעילויות האלה חשובה מאוד, כי ללא מסגרת לימודים וללא טיפול הם עלולים להיות לעצמם ולסביבה שלהם.
הפסיכולוגית, ד"ר מיכל רוזן, בדקה את ההשפעה של הפעילות בים על הנערים האלה. היא אומרת: "כאשר מגיעים הנערים ללמוד ב"מרכז הנוער", הם בדרך-כלל, לא יכולים לשבת בשיעור או להגיע בזמן לפגישה. במשך הזמן, הפעילות בים, יש שינוי לטובה: הם לומדים להיות ולעבוד בצוות (בקבוצה). הם לומדים להתחשב בחברים שלהם, ולא לחשוב רק על עצמם. בפעם הראשונה בחיים שלהם יש להם ברורים של מה לעשות ומה ".
הניסיון מראה, שהנערים מעוניינים דווקא בפעילויות הקשות והמיוחדות בים. הצלחה בפעילויות האלה היא לפעמים הרגשת ההצלחה הראשונה שלהם אחרי שנים של כישלון ואכזבה. ההצלחה גורמת להם לרצון ולמוטיבציה להמשיך בלימודים ולהגיע לתוצאות טובות. המדריכים של המרכז מספרים: "נערים שהתנהגו קודם בצורה קשה ואלימה, וכל דבר קטן גרם להם לכעוס ולצעוק, השתנו והפכו להיות נערים יותר רגועים ואחראים. התנאים בים הם לא קלים. הנערים צריכים להיות בתוך סירה (אוניה קטנה), ולעשות עבודות פיסיות קשות. המצב הזה עוזר להם ומלמד אותם".